הזקן והים" הוא מסע פיזי ונפשי של זקן עני, שמזלו בגד בו והוא אינו מצליח לדוג במשך 84 ימים רצופים. בשל חוסר מזלו הוכרח לדוג לבדו שכן, עוזרו, הנער לו שימש כחונך וסב, הוכרח על-ידי משפחתו לדוג על ספינה שהמזל לא נטשה. בעבר היו לסנטיאגו מסעות דייג מוצלחים, עטורי שלל רב. עתה, ביום ה-85, הוא מחליט להתעלות מעל חיבוטי צלקות התבוסה של חייו, לשנס מותניו ולצאת למאבק אחד נוסף על-מנת להוכיח לעצמו ולסביבתו שהוא יכול לשנות את מר גורלו.
לאחר השקיעה, בתום מאבק סיזיפי נוסף עם דג החרב האימתני, לאחר לילות ללא שינה, כאשר נראה שדג החרב גובר עליו ומטלטל את סירתו על גליו הסוערים של אוקיינוס החיים האין-סופי, הוא מחליט, חבול, פצוע ומצולק, שלא הכל אבוד. למרות הכל ואף על-פי-כן, הוא בטוח שניצחונו עדיין בהישג יד. עליו לישון, ולו רק "עשרים דקות או חצי שעה " על-מנת לצבור כוחות, להתאושש ולצאת ממאבק איתנים זה כאשר ידו היא על-העליונה.
בעמ' 59 הזקן חולם חלום טוב, צבעוני ומלא חיים על מרחביו של החוף הצהוב והארוך, בו יורד אריה ראשון ולאחריו מגיעים עם רדת החשכה אריות נוספים. בניגוד לטלטלות מאבק האיתנים בדג החרב הגדול; בניגוד לסכנות של מרחבי האוקיינוס הקיומי – בחלומו, אריה גדול מטייל לבטח בחוף מבטחים צהוב וארוך. האריה, מלך החיות, סמל לכוח ושליטה, אינו בודד (בניגוד לסנטיאגו הבודד על סירה בלב ים) אלא אחריו באים אריות נוספים, מקורות נוספים של כוח, המוסיפים אף הם חוזק וביטחון לחולם. לאורך היום הזקן מתמודד עם הקשיים, אך בלילה, בכוח נפשו בהתעלות רוחו, הוא מתנתק. סנטיאגו שוקע בחלום מפויס, הוא חולם על מקומות של כוח ומסעות של הצלחה, חלום של ביטחון, שמסייע לו לאזור את תעצומות הנפש, את האריה שבנבכי נפשו, למאבק נוסף שסופו-הניצחון המיוחל. לחצי שעה סנטיאגו משוחרר ממאבקים ותבוסות. לחצי שעה- הוא מאושר.
במשך שלושת ימי המאבק הקשה של סנטיאגו עם דג החרב הענק, אויבו ואחיו למלחמת ההישרדות הקיומית בנפתולי החיים ואיתני הטבע, הוא הבין שזיקנתו-עקב האכילס שלו-מקור חולשתו הפיזית, היא גם מקור כוחו. ניסיון החיים העשיר שצבר, כוח תבונתו, תכסיסיו וניסיונו, רב השנים, במאבקים עטורי הצלחות, התעלותו על מפלות קודמות-הם מקור כוחו. ביום השליש הצליח סנטיאגו, במאבק איתנים, של התעלות הנפש על חולשת רפיון הגוף המזדקן, לגבור על דג החרב. אך ניצחונו , מפואר ככל שיהיה, הפך עד מהרה למפלה ניצחת. כוחות הטבע "האובייקטיביים", בדמות הכרישים "חסרי הרחמים", נישלו אותו משללו והותירו בידיו שלד ענק של דג חרב מיתולוג-סמל למאבקו ההרואי, חסר הסיכוי, של הזקן לשרוד בטלטלות הקיום מול איתני הטבע.
אחד הרעיונות המרכזיים בסיפור הוא התאוששות רוח האדם ממשברי החיים. סנטיאגו מלא ביטחון ותקווה שלא הכל אבוד. הוא בטוח בכוחו להתעלות על מצבו הפיזי הירוד, על תבוסתו מול האוקיינוס הקיומי, ועל המפלה הקשה שנחל הרף ניצחונו על דג החרב. גם הנער, המקבל פניו באהבת אין-קץ והערצה, מבטיח לו שהוא יביא את מזלו עמו והם עוד יצאו יחדיו למסעות דייג נוספים בהם, פורטונה, אלת המזל, תאיר להם פנים.
הרומן מסתיים בתיאור תמונה שלווה, כמו מתוך סיפור אגדה[i] על הזקן שנופל[ii] לתוך זרועותיה של שינה מנחמת, מחזקת ומבריאה, שינה מלאת תקווה, בה הוא חולם על אריות חופשיים וחזקים, על מסעות העבר עטורי התהילה ואולי אף על מסעות עתידיים של תהילה וניצחון.
זהו סיום מפויס, מלא תקווה. אושרו של סנטיאגו מהחלום הראשון, משליך על אושרו של החולם בסוף היצירה. מוטיב חלום האריות מחזק בסיום היצירה את אחד המסרים המרכזיים שברומן- התאוששותו, התגברותו על רפיונו-הפנימי, של הזקן[iii] (של האדם)-על מכשולים חיצוניים, על טלטלות החיים ותהפוכות הגורל.
פנינה תל-דן © כל הזכויות שמורות
פנינה תל-דן © כל הזכויות שמורות
