סיפורה של שפחה, הפנקס האדום, מות הסוציאליזם, והפרוטקשן של ההסתדרות - שלטון האוליגרכיה / פנינה תל דן

 השיח האלים בחברה הישראלית

המאמר יעסוק במיצג סיפורה של שפחה וכיצד הוא מתכתב עם מות הסוציאליזם הישראלי, התאיינותו של הפנקס האדום  ושלטון האוליגרכיה הDeep State-. השסע והקיטוב בעם עקב מחלוקות אידיאולוגיות מצמיח שיח אלים בנושאי פוליטיקה ואקטואליה בחברה הישראלית. שיח זה  בא לידי ביטוי בעיקר ברשתות החברתיות ואביא לכך כמה דוגמאות, בינן אף את חטאיי אני מעלה כאן.

לאחרונה נפוצה במחוזותינו התופעה ההזויה הזו שנשות החברה הגבוהה, העשירון העליון, גב' ליהי לפיד, אושיית חברה ומשפיענית דעת קהל מטעם ארגון הנשים אורקה או קניינית אופנה בעלת ממון מארגון האלטרנטיבה, מופיעות בתמונת פורטרט גדולה ומרשימה מתחת לפוסט הגיגים מייגע, רגיש, מרטיט  ומכמיר לב. הן לבושות בתחפושת מתוך ספרה של מרגרט אטווד, " סיפורה של שפחה" או בחולצה אדומה, או בליווי כרזה אגרסיבית עם אגרוף שחור של תנועת הפנתרים  השחורים או תנועת השחורים באמריקה.

אחד הפוסטים הראשונים שקראתי הוא של הקבוצה המעלה חדשות לבקרים את מייצג סיפורה של שפחה. סיפורה של שפחה המיצג שבנות העשירון העליון בחרו להשתתף בו כמחאה נגד הרפורמה המשפטית הוא, קרוב לוודאי, המצאה של גבר, פרסומאי, משווק המחאה העושה הון על הגב של נשים שוטות. גבר יהיר שלקח דמות מהספר הבדיוני של מרגרט  אטווד, המתאר עולם דיסטופי בו חלק מנשות המנהיגים בדיקטטורה הפכו לעקרות וישנן קסטות של נשים, חלקן שפחות הלבושות באדום וחובשות  שביס לבן על ראשן והן נלקחות לבתי האצולה הצבאית השולטת במדינת גלעד על-מנת שישתמשו ברחמן ללדת ילדים עבור נשות המנהיגים העקרות. בטקס אלים ודוחה הן מוחזקות בחיק האישה ונאנסות על -ידי הבעל המנהיג בסיטואציה מינית משפילה ואלימה. עד כאן העובדות על הספר והמיצג.

מצעד השפחות

מצעד השפחות בקפלן

אני שואלת את עצמי, נשים מה קורה לכן? החלקתן על בננה? איבדתן את ההיגיון והרציונאליות? אתן מכפיפות את עוצמת הנשים הערלה והפמיניסטית שלכן לרצונו ודמיונו הדוחה של פרסומאי,  גבר שללא ספק שונא נשים. ואתן... נו לא חכמות גדולות לא רואות שהוא משפיל אתכן ורואה בכן רחם להשכיר ולאנוס? זה מכבד אתכן? זה מעצים אתכן?

יכולתן לעטות שלמת משי לבנה ותרבוש מקושט לבן, להתקשט בתכשיטים ולקחת תופי מרים ולצאת במחול כמון נשות צפת, ולהצהיר בריש גליי: "אנו נשות ישראל החיות בדמוקרטיה אנחנו לא שפחות אלא בנות מלך החיות ופורחות בישראל, מדינה מהמתקדמות והיפות בעולם".

כך עשו הנשים החכמות והיפות,  עליהן ברוב היומרה שלכן ניסיתן להתנשא  וטענתן במיצג שלכן שהן שפחות חסרות זכויות. והן אומרות לכן בתופים ובמחולות בשירה אדירה ובתהלוכה גאה בלוויית תרועת שופר עזה, המנסה להיכנס למוחותיכם מלאי הגזענות וללבבות הערלים  שלכן להבקיע את האטימות, ולקעקע את הפטרונות ולהצהיר קבל עם ועדה; אנו בנות מלך, בנות חורין גאות, חכמות, יפות מבפנים ומבחוץ – "שפחה אחותכן". אכן הן צודקות. למדנה והפנמנה  מטובות ונעלות מכן .

במקום לקחת דימויים ודמויות מתוך המציאות, מתוך החברה שלנו, למשל הפזורה הבדואית  שבה  (לפי תחקירי התקשורת) הגבר קונה נשותיו בכסף ואין רישום שהוא מביא אותן לארץ, הוא יעשה להן ילדים, ישתמש בהן כשפחות לכול מה שיחפוץ וכאשר תמאסנה עליו הוא יכול להרוג אותן  ולהיפטר מהן באיזה בור מים בחצרו (לכאורה). נשים שאין להן זכויות ואין להן קול, לא דין ולא דיין. צאו לשם והפגינו עבורן ובשבילן.

הפגינו לטובת נשים יהודיות הנאנסות ונרצחות  על רקע לאומני בידי ערבים. בידי אריתראים בדרום תל-אביב, בידי בעליהן, בחברה הערבית על כבוד המשפחה ... והשופטים משיתים על הרוצחים והאנסים עונשים מגוחכים.  איפה אתן ? איפה ההפגנה שלכן לטובת זכויות הנשים על עוולות אמיתיות? אינכן עושות דבר למען הנשים המופלות לרעה בחברה שלכן. הכול "חרטה של פוזיציה". כולכן רעש וצלצולים. אתן השפחות בידי הפרסומאי הרואה בכן רחם להשכיר ומשכיר אותו לגמלאים דמנטיים,  לשעברים  שנבעטו החוצה מהפוליטיקה בישראל. לשעברים מלאי תסכול, שעמום וקנאה המבקשים להפיל שלטון דמוקרטי, ממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות וקיבלה 64 מנדטים ומבקשת למשול ולהשית את האידיאולוגיה שלה, שבשלה נבחרה.

אתן השפחות המנוצלות בידי גמלאים משועממים בעלי תקציבי עתק מארגונים ומדינות זרות שיחד הנכם קושרים להביא להפיכה משטרית, להפלת הממשלה הלגיטימית על מנת לחזור ולתפוס את השלטון בכול האמצעים העומדים לרשותכם החל מה-Deep State וכלה בשפחות הזויות מעולם דיסטופי בדיוני שהושאל על-ידי גבר פרסומאי פרברטי למען הקמת הדיקטטורה של האחווה הנאורה, של השמאל הראדיקלי.

אחרי ההתמוגגות הקבוצתית מהפוסט מלא המלל ההזוי,  בעלת הפוסט מקבלת מחמאה על המראה שלה, עיניה הכחולות, פניה המטופחות וחולצתה האדומה התואמת להפליא. ואז נגמרת ההתייחסות לתכני הפוסט ומתחילה פטפטת על היכן בדיוק נרכשה החולצה, ובעלת הפוסט מזמינה את המתעניינות לעשות עימה מסע קניות אופנתי כי במקצועה היא סטייליסטית ואושיית אופנה משפיעה.

ואני תמהה איך תמיד בפוסטים הרוחניים  האלה, יש אותו סגנון ואותן מלים של הרהורים מעמיקים, על חוסר השוויון של הנשים וכמה קשה לחיות כשמצירים את צעדייך עם השביס של השפחה על הראש.

הפרווילגית, זו שטרחה לספר בפוסט שלה עד כמה העולם יפהפה ויש לשמור עליו מכול משמר , ואיך היום עלה לה הרעיון המרהיב הזה לקנות חולצה אדומה והיא קנתה אותה בחנות יד שנייה, חנות  וינטג' בשכונה יוקרתית וכך הרוויחה חולצה אדומה אופנתית, ועל הדרך היא שומרת על כדור הארץ ולא מזהמת אותו, לא מבזבזת את משאביו לשווא או לריק.

בסוף הלהג המאוד דמגוגי משהו, מופיע דגל גדול של מדינת ישראל המתנפנף בפאתוס ומתחתיו  שורות המחץ; יש לנו מדינה אחת ואנו אוהבים אותה מאוד עלינו לשמור עליה מכול משמר, לשמור על הדמוקרטיה ולנצור את הדגל אותו גילינו מחדש. אנחנו התעוררנו, ארצנו שינתה פניה. לא נסכים שהיא תיפול בידי פשיסטים המבקשים לגרום לקריסתה ולהפוך את מדינתנו לדיקטטורה.

בואו,  הסגנון האחיד, אחידות המלים והנוסח עוררו בי זעם כשהבנתי שעבדו עליי וזה עתה הייתי עדה לפוסט שיווקי פרסומי המקדם ומשווק  את המחאה באמצעות פרסומאי יהיר שהעביר אותי מסע של הנדוס תודעה. ואני אומרת הלו גבירותי אתן רוצות לדבר פוליטיקה , יש לכן דעות מגובשות בנושא, זו מדינה דמוקרטית אנא עשו זאת אך מדוע להעביר אותנו דרך הגיגים רוחניים מאולצים וממוחזרים רק כדי שלאחר קריאת הפוסט המייגע והמתיש  תגיעו לפאנץ' ליין הפוליטי.

לאחר ההשתפכות, בדרך כלל יוצאת חברת ארגון אחת או שתיים והן אומרות "את מהממת, תפתחי את הפוסט לשיתוף" ואז האישה שכביכול כתבה את הפוסט ותמונתה מתנוססת מעליו עונה בדרך כלל  שהיא לא יכולה לפתוח כי לא קיבלה על כך אישור. וזו הוכחה נוספת שבזבזתי את זמני על קריאת דף מסרים שיווקי עם מסר פוליטי.

לתוך האידיליה הנשית של תכנוני קניינות לשבוע האופנה ביפו -תל-אביב אני נכנסת ומביעה את מורת רוחי על כי הולכתי שולל ונפלתי לתהליך של הנדוס תודעה בנושא פוליטי. אני מקבלת מאושיית האופנה החתומה על הפוסט נזיפה רצינית ומתחיל דו-שיח מאוד לא מכבד.

אושיית האופנה בחולצה אדומה: אישה בורה, מאחלת לך לחיות בדיקטטורה.

אני: אנחנו כבר חיים  בדיקטטורה זוחלת של הון, שלטון, עיתון ובית משפט עליון. הרפורמה המשפטית אמורה לשחרר אותנו מדיקטטורת הבג"ץ על-מנת לאפשר משילות למדינה לגיטימית שנבחרה בצורה דמוקרטית ויש לה 64 מנדטים.

חולצה אדומה ב: את אישה טיפשה, ביביסטית  חשוכה, תומכת בדיקטטורה. מגיע לך שישפילו אותך.

חולצה אדומה ג: לחתומה על הפוסט, את אישה יפה ומהממת , עיניים כחולות וחולצה אדומה, תפתחי את הפוסט לשיתוף. אל תשימי לב לעולב, היא סחי.

חולצה אדומה א החתומה על הפוסט. תודה מותק. לא יכולה לפתוח לשיתוף , לא אשרו לי. מזמינה אותך לסיור בחנויות האופנה בסמטאות יפו-תל-אביב ואכיר לך גם את חנות הווינטג' שממנה קניתי את החולצה.

אני: למה להסתפק בחולצה אדומה, בואו נחזיר את הפנקס האדום, יאללה מהפיכה שלטונית, נוריד את ביבי ובאותה הזדמנות גם נוותר על כול הטקס המיותר הזה שנקרא בחירות. למה לבזבז פתקים, ונייר, מיותר. כולנו נתחיל לאכול בננות, כי זה מה שיהיה לנו כאן -רפובליקת בננות.

חולצה אדומה ג: תפסיקי לנסות ולהרוס את הקבוצה הזו. את טיפשה ומסריחה מחוסר ביטחון עצמי. תמצאי מישהו שיסביר לך שאתם יוצרים מהפיכה משטרית. לא ניתן לכם להרוס לנו את המדינה. איך לא סיננו אותך. איך נכנסת לקבוצה שלנו ? עולב.

אני: אני לא רוצה להיות שייכת לקבוצה שמסננת אנשים ולא מוכנה להקשיב לדעות אחרות וסותמת לאנשים את הפה. ואתן מדברות על דמוקרטיה?

בשלב זה לאחר הקללות והשיח המאוד לא מכבד, בקע אור במחשכי השיחה:  אחת הנשים בקבוצה העזה להביע בצורה מכבדת הסתייגותה מהפוסט  ואליה נוספו נשים נוספות שאף הן מחו  על הפוסט ומסריו.

בת אלטרנטיבה אחרת,  שאכנה אותה כאן בראשי התיבות של שמה כדי לשמור על פרטיותה ולהגן עליה מזעמן של חברותיה לקבוצה, ביקשה ממני הסברים.

א.ה. : איבדתי אותך כאשר עברת לדבר על הפנקס האדום.

אני: קודם כול אני מודה לך שלא פתחת את השיח בקללות כפי שעושות חברותייך. אני בטוחה שהבנת טוב מאוד למה כוונו דבריי והראייה שמספר לא מבוטל של נשים הגיבו לדבריי בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שירדו לסוף דעתי.

א.ה : אני לא מבינה נשים שפותחות שיח בקללות. הפסקתי לקלל בכיתה א'. באמת שאיני מבינה, בעיקר מה לפנקס האדום, לפוסט ולנושאים שהעלית.

אני: אם אינך צינית , אני מציעה לך לחזור ולפתוח ספרי אזרחות וספרי היסטוריה וזה ייתן לך מענה לשאלתך.

א.ה. בספרי ההיסטוריה והאזרחות כתובים הרבה דברים. למה התכוונת בקשר לפנקס האדום. אפשר להבין דברייך באופנים שונים.

אני: תראי לאחר שתקראי על הפנקס האדום נוכל לפתח שיח על כול האסון והקטסטרופה שהפנקס האדום וההסתדרות השיתו על החברה בישראל.

לאחר ימים ספורים חזרה אלי ואמרה שקראה על הפנקס האדום ואף ראתה סרט דוקומנטארי די מאוזן על התקופה והיא מציעה לי לראותו ולהיווכח שהביקורת שלי על ההסתדרות אינה מוצדקת.

א.ה.:  ההסתדרות הייתה הקטליזטור לבניית מוסדות המדינה הצעירה; סולל -בונה, קופת חולים, ביטוח בריאות, סידור לעבודה, בנק פועלים, פיתוח החקלאות, סלילת כבישים בניית בתים ועוד... ללא ההסתדרות לא היינו מתפתחים בצורה כה מואצת.  נכון שהייתה פרוטקציה לאלה שהחזיקו בפנקס האדום, אולם התפתחות המדינה לא הייתה מתרחשת ללא ההסתדרות.

אני: אני חושבת שעם כול הקדמה שההסתדרות השיתה על המדינה, ברבות השנים היא קלקלה יותר משבנתה. אני רוצה לחזור אליך עם תשובה מקיפה ומעמיקה במועד מאוחר יותר לאחר שאחזור לקרא על התקופה.

אני רוצה להראות כיצד סיפורה של שפחה דרך הפנקס האדום ודורסנותה של ההסתדרות מקבעים את הקוטביות, את השסע והקרע בעם בשל מחשבה הזויה של  האליטה הפרווילגית שהארץ ומוסדותיה היא נחלתם הבלעדית,  וחצי עם הם בבונים חסרי דעת והשכלה שיש להנהיגם וללמד אותם את מקומם.

בשלב זה פלשה לשיח אחת ממנהלות הפוסט והקבוצה נקרא לה : א.ל.

א.ל. :  כולך מסריחה מחוסר ביטחון עצמי, למה את רוצה להרוס את בנות אורקה ואת בנות האלטרנטיבה? את עולב וצריך לסלק אותך מהקבוצה.

למחרת קיבלתי הודעה מאחת מבנות שיחי, שתמכה בהערותיי. אכנה אותה כאן ג.ק.ל. היא שאלה אותי האם פרשתי מהקבוצה. אמרתי לה שלא, אך ייתכן מאוד שסילקו אותי וחסמו אותי.

ג.ק.ל.: לא רק שסילקו אותך אלא שמחקו את כל השיח שלך עם  א.ה.  אני הולכת לכתוב על זה בקבוצה. ואמנם כך עשתה אני מביאה כאן את דבריה כלשונם:

ההפוגה הטראגי - קומית;  מילון השיח האלים ברשתות החברתיות

אחת ממעודדות הקבוצה: את בורה וטיפשה התומכת בדיקטטורה. איך את מסוגלת לתמוך בחקיקה להרחבת נושאי השיפוט והאחריות של בתי הדין הרבניים .  מגיע לך שהדתיים יאנסו את הנכדות שלך. 

צדיקה נוספת מטעם  המיצג סיפורה של שפחה, שהיא מטפלת זוגית ומייעצת לאנשים במצוקה נפשית מעין פסיכולוגית מטעם עצמה, בלא לימודי פסיכולוגיה ותואר, בקיצור, שרלטנית עם תעודות.  הפנתה קללותיה אליי. בשלב הזה היה ברור לי שצדיקות הדור חצו את הגבול. וזו שהיא מאמנת אישית רגשית במקצועה ואוהבת אדם על פי הצהרתה, היא עלתה והתעלתה על כולן . צדיקות הדור עברו כול גבול והחלטתי להשיב מלחמה שערה לבנות העוולה. אש ותימרות עשן  יצאו מנחיריי ואיבדתי שליטה. להלן אלימות השיח בכיעורו:

מאמנת אישית פסיכוטית :  ממשיכה? אין לך נקיונות ובישולים?  אישה בלי חיים, אפס. לכי לטבול את עצמך באקונומיקה ובמיוחד את הפה המסריח שלך.

אני אישה שאבדה שליטה : צאי דיבוק צאי. בעלת השכלה ואינטליגנמיה בגובה הדשא.  את כתם אקראי שנמלט מסדין מהוהה בבית מלון זול. אינך יכולה להתדיין לגופו של עניין אז החלטת בעילגות שפתך המוגבלת ובאינטליגנציה של תא שאינו מסוגל אפילו להתחלק -להתייחס לגופו של אדם. את בלון ריק בעל מודעות והתנהגות של עדר הדוהר באמוק אל התהום. ייצור לא רלוונטי המופיע מין הריק ואליו אף תתאייני.

אחד הפוסטים האחרים, שהופיעו בפיד שלי, קרא לצאת להפגנה לשיבוש חיי המדינה,  להפלת הממשלה  וסילוק נתניהו מהשלטון. הפוסט  פורסם על-ידי פרסונה אינטליגנטית יפת מראה שקישטה אותו בדגל ישראל גדול ומתנפנף בתוספת אגרוף הזעם של תנועת השחורים בארה"ב.

בתגובתי לפוסט ציינתי שהרפורמה הושהתה על-ידי ראש הממשלה ומדוע הם מתמידים בקיטוב, בשיסוע ובשריפת האסמים. כתגובה לדבריי החל שיח אלים ומכוער נוסף, המובא להלן:

הפנקס האדום והסתאבותה של ההסתדרות

ההסתדרות נוסדה בשנת 1920 לפני קום המדינה מתוך תפיסת עולם אידאולוגית סוציאליסטית מפא “יניקית של  דאגה כנה לרווחת הפועל העברי שצריך להתפרנס מיגע-כפיו בלא לנצל את זולתו. לנגד עיני מייסדי ההסתדרות עמד עיקרון השוויון הקדוש  לכול הפועלים, שכינסו אותם לאגודת פועלים מקצועית. בן גוריון התגאה בכך שהיה פועל ואחר-כך היה יו"ר ההסתדרות במשך 17 שנה עד אשר הפך לראש הממשלה.

כשהוקמה ההסתדרות היה המשק הארצישראלי בחיתוליו. רוב המעבידים היו האיכרים בני העלייה הראשונה שהקימו את מושבות הברון. ההסתדרות נאבקה  לסלק מן המושבות את העובדים הערביים הזולים ולאלץ את האיכרים להעסיק פועלים יהודים בשכר הוגן ובתנאים סוציאליים שוויוניים.

הערים  התפתחו בעקבות העלייה הראשונה והשנייה  בהם היו עולים בעלי אמצעים שבנו את תל אביב ויתר ערי הארץ ויצרו מקומות עבודה רבים בבניה, במסחר, במלאכה ובתעשייה המתפתחת. כל מעסיק נאלץ לקבל את תנאי ההסתדרות: קביעות בעבודה, שכר הוגן, תנאים סוציאליים, חופשות, הבראה ועוד...

הסיסמה של תנועת העבודה -  מפלגת פועלי ארץ ישראל – מפא"י הייתה שוויון. ראשי התנועה שאפו באמת ובתמים לשוויון מוחלט בחברה המתהווה במדינה הצעירה. זאת, ברוח הזרמים הסוציאליסטיים שפרחו ברוסיה בראשית המאה העשרים.

מנהיגי מפא"י ראו עצמם בראש ובראשונה "פועלים". כלומר: אנשים הנהנים מיגיע כפיהם מתוך שוויון מוחלט והזדהות עם התנועה. הם המשיכו לראות עצמם פועלים גם לאחר ששלטו על כל המוסדות של התנועה הציונית ומשאביה, וגם לאחר שעלו לשלטון עם הקמת המדינה.

איגוד הפועלים היה הקטליזטור לבניית והתפתחות המדינה עם הקמת ההסתדרות שדאגה לסדר לאנשיה מקמות עבודה, קביעת בעבודה  וקרנות פנסיה.  

ההסתדרות לא הסתפקה במעמד של איגוד מקצועי. כבר ב-1923 הקימה את "חברת העובדים השיתופית". הרעיון המרכזי היה להקים קואופרטיבים ומפעלים שהבעלות עליהם לא תהיה בידי מעבידים פרטיים אלא בבעלות ההסתדרות. כך הוקמו מפעלים כלכליים רבים[1].

איגוד העובדים היה חלק מהבעלים של מוסדות אלה ואמור היה להתחלק עמם ברווחים. עם השנים החל להעמיק ניגוד האינטרסים בהסתדרות וימי השוויון והאידיאלים הסוציאליסטיים חלפו עברו להם. ההסתדרות, שהייתה בעלת המוסדות והמפעלים, הייתה גם המעבידה של העובדים שעבדו בהם.  ב-1977 העסיקה ההסתדרות במפעליה 251,000 עובדים, שהיוו 20.3 אחוז מכלל העובדים בישראל.  

בטור המקוון שלו "היגיון שבשיגעון", בפרק  "כיצד ההסתדרות הפכה למעביד של עבדי קבלן"[2] מתאר  זאב גלילי  אפיזודה מספרו  של את ג'ורג' אורוול "חוות החיות". האפיזודה מתארת את  החזירות הקפיטליסטית  שהשתלטה  גם על הקיבוצים הסוציאליסטים וגם בשאר מוסדות ההסתדרות.  בקיבוץ היו חברי הקיבוץ והפועלים שהם הסוסים שעבדו מצאת החמה ועד צאת הנשמה והיו החזירים, המנהלים והעסקנים הפוליטיים,  שהיו  בעלי המפתחות למחסן והם אלה שגרפו את כל הרווחים.  הם אלה שנסעו לשליחויות, לישיבות  ולהשתלמויות וחיו כטפילים והתעשרו על חשבון עבודת הפועלים. פועלים  שבתיאוריה היו בעלי המניות וחברים שוויוניים בקיבוצים ובמפעלי ההסתדרות, אך למעשה לא ראו רווחים בחייהם.

זאב גלילי מצטט אף את המשורר  אברהם שלונסקי, המשורר שהעביר ביקורת על קריסת ההסתדרות ומוסדותיה ובחוש ההומור העוקצני שלו  תיאר את התגלגלות סיאוב ההסתדרות והסוציאליזם הישראלי בשלושה שלבים: "פועליזציה, גועליזציה, מועליזציה".

תחילה כפי ששלונסקי אמר הייתה האמונה הלוהטת "לכת חברים יחדיו" אולם עד מהרה התפקחו כולם וחזו בחלום ושברו: הסתאבות הסוציאליזם ומפעלי ההסתדרות.

"השאלה הנכונה לגבי קריסת מפעלי ההסתדרות איננה למה קרסו? אלא למה הצליחו לשרוד זמן רב כל כך" (זאב גלילי שם שם).

המשק ההסתדרותי שלפני קום המדינה, כמו הקיבוצים, שגשג בשל המשאבים הבלתי נדלים שהוזרמו אליו מהקרנות הלאומיים. שלטון המפא"י לאחר קום המדינה,  תמך במשק  ההסתדרותי והעניק לו הטבות מפליגות  ויתרונות שהפלו את המשק הפרטי. "מפעלי חברת העובדים התנהלו ללא כל היגיון כלכלי. שוק פנימי ללא מתחרים התיר העסקת המוני פרוטקציונרים ופרזיטים שמילאו את מפעליה ומוסדותיה של ההסתדרות"(זאב גלילי, שם, שם).

זאב גלילי מאזכר את הבדיחה הישנה משנות ה-60   על "מבקר הסוכנות ששואל שני פקידים מה תפקידם בדיוק. ותשובתם: לא עושים כלום, רק שותים תה כל היום. בדו"ח שלו כתב: במפעל זה יש כפילות" (צבי גלילי, שם, שם).

"כשנגמרו המשאבים הציבוריים נחשף כי מדובר במשק רקוב עד היסוד. מנהלים מונו על פי קשריהם (המפלגתיים) ולא על פי כישוריהם. החלטות כלכליות נתקבלו ללא שיקול דעת בידי אנשים חסרי כל הבנה בהתפתחויות בשוק העולמי. מפעלים ומוסדות העסיקו רבבות עובדים מיותרים שנהנו מתנאים מפליגים בלא מקור כלכלי אמיתי   למימון תנאים אלה"(זאב גלילי, שם, שם).

הפנקס האדום-חטא הסוציאליזם ועונשו

 שירותי הרפואה של  ההסתדרות נתנו רק לחברי ההסתדרות בעלי  הפנקס אדום כמובן. הבולים שהודבקו בפנקסים אפשרו למחזיקים בהם לקבל שירותי רפואה. בעלי הפנקס האדום  נאלצו להצביע מפא"י. כלומר כפו על חברי ההסתדרות דעות פוליטיות של הממשלה שהחזיקה בחבריה כבני ערובה.

 רק בעלי פנקס אדום קיבלו באמצעות הפתקים הידועים לשמצה משרות, עבודה ותפקידים במוסדות ומפעלי ההסתדרות. אלה שעלו לארץ לפני השואה, בעלי עסקים פרטיים, רביזיוניסטים ובעלי דעות פוליטיות שונות, לא התקבלו למועדון הסגור הסוציאליסטי השוויוני כביכול והודרו ממקומות עבודה וכמובן לא היו רשאים לשירותי רפואה.

חיים רמון בנאום הלווייתנים המפורסם שלו[3] בפני ראשי ההסתדרות הצליח לחלץ את שירותי הרפואה מתוך  טפריי הסתדרות ואימת הפנקס האדום התאיינה סוף, סוף. שירותי הרפואה הפכו שירותי רפואה ציבוריים לכול .

הרס הסוציאליזם גרם  גם לקריסת כל קופות הפנסיה ההסתדרותיות שכספיהן שימשו למימון ההפקרות של מפעלי חברת העובדים. מאות אלפי מבוטחים שב-35 שנות עבודה הפרישו מדי חודש כ-18 אחוז לקופות מצאו עצמם מופקרים. בנימין נתניהו בהיותו שר האוצר, תיקן עוול זה והעובדים  מקבלים  היום את הפנסיות שלהם ואינם  נאלצים להסתפק בקצבת הרעב של הביטוח הלאומי.

חיים רמון פעל גם להפרטת מפעלי ההסתדרות הכושלים. כינוס הנכסים של מפעלי ההסתדרות  כללו  גם מפעלים ציבוריים וממשלתיים שלא הפסידו. כמו מפעלי ים המלח, בתי הזיקוק, הקואופרטיבים לתחבורה ועוד. התפיסה הייתה שהכרח להפריט את כול מפעלי ההסתדרות ומוסדותיה כי מפעל המנוהל על ידי ממשלה מפסיד תמיד. ההפרטה הגורפת הזו העמיקה את  השחיתות. משאבים ציבוריים נמכרו באפס מחיר לבעלי המאה המקושרים וכך נולדו הטייקונים ומעמד האוליגרכיה.

כך נולד המועדון הסגור של העשירון העליון, של נשות האורקה מסיפורה של שפחה המושכות אחריהן את האלפיון העליון והמון נשים מהונדסות תודעה של שפחות בתחפושת. זהו  מועדון סגור שוויוני כיכול המגן על זכויות נשים ומתכתב עם השוויוניות לכאורה של תקופת הסוציאליזם הישראלי והפנקס האדום, עוד אחווה סגורה שדאגה רק למעטי מעט של מקושרים על חשבון שאר חלקי העם.

כך גם המועדון הסגור של אורקה ונשות האלטרנטיבה, ששומרות רק על זכויות הנשים המתאימות. נשים  השייכות למועדון הסגור שלהן. אף אחת מהקבוצות לזכויות הנשים  לא יצאה להגן על הנשים האומללות  ולגנות  את  פסק הדין המעוות שניתן לאנס הנערה מהדרום או לאונס הקבוצתי של הנערה מאילת.  או להדרתה  של נטלי מבית קפה,  שבעל בית הקפה סרב לתת לה שירות ואמר לה (לכאורה)  שהוא לא מכניס לבית הקפה שלו פרחה ימנית.

מרגרט אטווד יצאה להפגין בתלבושת של סיפורה של שפחה כדי לזעוק את זעקתן ולתמוך  בנשים מושפלות באמת, במציאות. היא יצאה להפגין למען הנשים האירניות המדוכאות חסרות הזכויות והמעמד.

בישראל אתן, נשות אורקה ונשות האלטרנטיבה לא בחרתן מיצג של רוזה פרקר, האישה השחורה הגאה שסירבה לשבת בסוף האוטובוס ונלחמה על שוויון זכויות לשחורים, או להילחם על זכויות הקטינות  שמשיאם אותן בעל כורחן בכתות שונות בישראל. במקום זה בחרתן להתנשא על נשים בעלות השקפת עולם שונה משלכן ולהחליט בשבילן בפטרונות של מעמד שליט, שהן שפחות ואתן ברוב צביעותכן מגינות כביכול על זכויותיהן.   אין חדש תחת השמש וחטא הפנקס אדום באידיאולוגיה הצבועה לשוויונות כביכול, וכול השפעתו המאוסה וההרסנית עדיין מלבלבת בנשות אורקה ונשות האלטרנטיבה.

מדינה במצור- הפרוטקשן של הסתדרות העובדים

ארנון בר דוד וכול קודמיו בתפקיד אחראים לכך שההסתדרות אפשרה את העסקת עובדי הקבלן בתנאים הגרועים בהם הם מועסקים ובכך הפכו חלק מאזרחי המדינה לעבדים מודרניים. האוליגרכים השולטים במשק הם  הגורם שמיסד  את עבדי הקבלנים. שום מפעל כלכלי, "שאינו נהנה מכספי הברון, אינו יכול להרשות לעצמו עובדים שאי אפשר לפטר על רשלנות וחוסר יעילות. והפתרון הוא עובדי קבלן"(צבי גלילי שם, שם).

מדוע ההסתדרת החדשה, למרות הכרזותיה לשיקומה והשתת אג'נדה של שוויונות למען חבריה וציבור עובדיה, כשלה כישלון חרוץ במימוש הבטחותיה ומחקה כול זיקה לצדק חברתי ולשוויוניות בחברה הישראלית?

"הסוציאליזם נכשל בכל העולם והשיטה של שוק חופשי ויוזמה יצירתית ניצחה. יכולים לקרוא לזה קפיטליזם, ניאו ליברליזם או בכל שם אחר. אך אין דרך אחרת להגדיל את העוגה הלאומית אלא על ידי מתן חופש למרצם של ממציאים, לכושר הניהול של יצרנים, משווקים ובעלי יוזמה.

תפקיד הממשלה במשק כזה הוא לאפשר שוק חופשי אמיתי. למנוע מונופולים המכתיבים מחירים גבוהים, למנוע פערי הכנסה בלתי סבירים, לדאוג לתשתיות, חינוך וביטחון לאומי ואזרחי וכמובן לדאוג לרווחתם של חלשים שאינם מסוגלים להשיג בתנאי שוק רגילים את הדרוש לקיומם" (צבי גלילי שם, שם).

את מקום משק ההסתדרות הכושל, לאחר מות הסוציאליזם והתאיינות הקפיטליזם החזירי, תפסו אוליגרכיות -קבוצות כוח המחזיקות ברשותן נתחי שלטון וממון ומחזיקות את המדינה בגרונה: באמצעות חברת החשמל, מפעלי המים, התחבורה, וכל המפעלים בהם יש להסתדרות כוח להשבית ולשתק את המדינה עד אשר היא תתרצה לדרישותיה.  קבוצת אלה משרתות אך ורק את עצמן ואת האינטרסים הכלכליים שלהן. הן בעלי הדעה, המאה, והכוח הן ה-  Deep State   השולט במדינה ובעמדות המפתח של מוסדותיה ולא משנה איזו מפלגה  נבחרה ושולטת בממשלה.

המסרהמיוחד של ארנון  בן דוד  לעם: 

ביום ה-27 במרץ, ארנון בן דוד יו"ר ההסתדרות, יצא בהצהרה פוליטית היסטורית   כדבריו^[4].  בבוקרו של יום זה עמד לו יו"ר ההסתדרות ובקול מלא רגש ופאתוס, בהפסקות של סטקטו,  בקול נשנק מהתרגשות, מהרגע ההיסטורי ומשעתו הגדולה הצהיר על עצמו כאפוליטי.  לדבריו; "אני איש של פשרה, שלווה, שוויון ואוהב אדם ומדינה. מדינה דמוקרטית. לימינו ובתוך האולם ישובים  מעסיקי המשק, מעסיקי העובדים, ראשי התעשייה, הטייקונים, האוליגרכיה במיטבה; ראשי השב"כ לשעבר,  אלופי צבא במילואים וכול נציגי השמאל הרדיקאלי - ה- Deep State. ומיד אחרי נאום האדם המפייס ואוהב השלום  כאילו הפך לארנון בן דוד והיפוכו, הוא השתלח בארגון קוהלת, ערער על הלגיטימיות של החלטת ראש הממשלה לפטר שר ביטחון, שבהעדרו של ראש הממשלה יצא בפוטש (לכאורה) ודיבר אל העם על הצורך לבטל את החלטת הממשלה. החלטתה לחוקק רפורמה משפטית לאיזון רשויות השלטון בארץ; המחוקקת, המבצעת והמשפטית. זאת, למרות הבטחתו לראש הממשלה שיצא בשליחות המדינה מחוץ לגבולותיה, שלא יעשה זאת.

יתרה מזאת, יו"ר ההסתדרות, מר ארנון בן דוד ירום הודו, כנראה התבלבל. לעניות דעתי, תפקידו לייצג את ציבור העובדים בישראל ולהגן על זכויותיו. אולם, הוא  החליט מטעם עצמו להפוך לאושיה פוליטית בעלת השפעה היסטורית. לשם כך הוא חבר לאוליגרכיה, לבעלי עמדת הכוח, לשמאל הרדיקאלי  והטיל את חיתתו על הממשלה - הפעיל עליה פרוטקשן. בעזות מצח הפעיל עליה סחטנות כאחרון ראשי המאפיה  האיטלקית. הוא השתמש באיום הידוע : אם לא אז.... אם הממשלה  לא תבטל את המהפכה המשפטית אז אוריד את השלטר ואשתיק ואשבית את כול המשק בישראל. אמר ועשה. בפקודתו ירד שיתוק כללי על כול המשק, התוצאה הפסד של למעלה ממיליארד ש"ח למשק ומתן לגיטימציה לשלטון ה- Deep State, האוחז את המדינה בגרונה ושולט במקומה. 

מכאן אמרתו של צבי גלילי מגשימה את עצמה: "הסוציאליזם הוא מחלה סופנית שלא מותירה אחריה אלה דיקטטורות רוויות דמים או דמוקרטיות שפושטות את הרגל" (צבי גלילי, שם, שם).

ניתן לשמוע את המאמר גם בפרק השני בפודקאסט שלי "פותחים הכול עם פנינה תל-דן". כדי לשמוע את הפודקאסט, אפשר להשתמש באפליקציית שמע כגון ספוטיפי וללחוץ כאן.  

---

[1] בתחומי הבניה ("סולל בונה") התעשיה ("כור"), מים ("מקורות") השיווק החקלאי ("תנובה"), השיווק המסחרי ("המשביר") הבנקאות ("בנק הפועלים"). והרשימה ארוכה: ביטוח ("הסנה") ספנות ("צים"), תחבורה ("אגד" ו"דן"), תעופה, תקשורת מודפסת, מוסדות חינוך, בתי תרבות, תרבות (תיאטרון), הוצאות ספרים (שוקן)  מסדו את הרפואה לחברי ההסתדרות (קופת החולים הכללית) תעופה (אל על), עיתונות (דבר), להסתדרות היו בתי הבראה, ובתי אבות לתשושי הנפש וקשישי הפועלים לעת פרישתם.

[2] וזאב גלילי מיטיב לצטט בטור המקוון שלו ה "היגיון שבשיגעון: כיצד ההסתדרות הפכה למעביד של עבדי הקבלן"[2] https://www.zeevgalili.com/2011/10/15982

[3]  כאן 11 הפנקס האדום : https://www.youtube.com/watch?v=tRo_UkljZSg

© כול הזכויות שמורות ל - Pnina Tel- Dan   

[4] ההכרזה ההיסטורית של ארנון בן דוד על השבתת המשק-הפעלת הפרוטקשיין  https://www.youtube.com/watch?v=kRH39rX8NlU