פנינים: נובמבר 2023

שלום לכולכם. לצערי בשל נסיבות שאינן תלויות בי מאמר מספר ארבע יוצא רק עתה.

היום נדון בנושא טראומתי "לידה שקטה" אני מבקשת להביע השתתפות בצערה של כול אישה שעברה לידה שקטה. כולי תקווה שהמידע שאני משתפת בפרק זה יהיה לעזר לרבות מכן.

"הלידה השקטה" היא סוגיה כאובה ושתוקה בעולם כולו אך בעיקר בארצנו. בישראל מתרחשות חמש לידות שקטות מתוך כל מאה אלף לידות בשנה נתונה.

הטיפול בנושא מייסר זה רחוק מלהשביע רצון. לכן מצאתי לנכון להציף את הבעיה. בפרק הזה אסביר מהי לידה שקטה, מה עובר על היולדת ועל משפחתה הנוטלים חלק באירוע טראומטי כזה. אנסה לעמוד על הלאקונות הקיימות בטיפול ביולדת שעברה לידה שקטה ואשתדל לתת המלצות כיצד לשפרן.

השאלות הראשונות שעלו במוחי כאשר חשבתי על הנושא הן: מהי "לידה שקטה"? מדוע היא נקראת כך? ובכן זהו מונח לא רפואי ללידת ולד מת. היא נקראת "לידה שקטה" משום שהוולד המת אינו בוכה בעת לידתו, עם היוולדו משתררת בחדר הלידה מועקה שמקורה בשקט בלתי נסבל, המבהיר ליולדת, למשפחתה ולצוות שבעצם, היולדת תלך הביתה עם ידיים ריקות ולב מלא צער.

תמצית

המאמר יעסוק בנושאים הבאים: מהו המונח הרפואי "לידה שקטה", ממה היא נגרמת וכיצד מסיימים את ההיריון לאחר מות עובר בתוך הרחם.

כיצד מתמודדים עם ההיבטים הנפשיים של "לידה שקטה"? כיצד נערכים להיריון שלאחר מכן? מהן זכויותיה של יולדת שילדה לידה שקטה. מהם הקשיים שהיא עוברת; הקשיים הפיזיים והקשיים הנפשיים?

יש לציין שהדברים המובאים כאן נלקחו ממאמרים רפואיים שנועדו למטופלים בבתי החולים השונים בארץ הקשורים בעיקר לקופת חולים כללית. בתי החולים הם: שיבא, קפלן וסורוקה. בנוסף הם נלקחו גם מתוך כתבות מקצועיות מעיתונים בארץ ומרחבי העולם.

אין לראות בדברים הנאמרים כאן, הנחיות, אלא מידע ראשוני מקצועי, שמובא כאן כשירות לציבור, ליולדות ולבני משפחתן שעברו לידה שקטה.

ההגדרה הרפואית ל "לידה שקטה"

"לידה שקטה" מתרחשת תמיד בעקבות מותו של העובר ברחם אימו. מות העובר יכול להיות תוצאה של מהלך טבעי (מום, מחלה, תאונה וכדומה) והוא יכול להיות תוצאה של הפסקת היריון מכוּונת.

לידה שקטה המתרחשת בין השבוע ה-20 לשבוע ה-27 להריון מכונה בשם ״לידה שקטה מוקדמת״.

בין השבוע ה-28 לשבוע ה-36 היא נקראת ״לידה שקטה מאוחרת״.

וכאשר היא מתרחשת לאחר השבוע ה-37 היא נקראת פשוט ״לידה שקטה״ (stillbirth).

לפי החוק במדינת ישראל, כל יציאה של עובר לאוויר העולם נחשבת ללידה אם היא מתרחשת לאחר 22 שבועות ויותר של היריון, או אם משקלו של העובר הוא 500 גרם ומעלה. מכאן שכל עובר שלידתו תואמת את הקריטריונים האלה ואשר הגיח לאוויר העולם ללא רוח חיים נחשב לעובר שנולד ב"לידה שקטה".

סקרים סטטיסטיים לאורך שנים, מראים על נתונים יציבים בכל הקשור לתדירות הלידות השקטות. בכל רחבי העולם יש קרוב לשני מילון לידות שקטות בשנה, כלומר בכל 16 שניות מתרחשת לידה שקטה באיזה שהוא מקום בעולם.

בארה”ב לידת עובר מת מתרחשת באחד מכל 160 הריונות בשנה (כ 24,000 תינוקות בשנה בארה”ב בלבד). אנשי מקצוע סבורים שלא ניתן למנוע לידות שקטות.

אמנם לא ניתן לנבא סיבוכים ומוות של העובר, יחד עם זאת, בעשורים האחרונים קמו ערוצים טיפוליים שונים המציעים התמודדות בהשלכות הרגשיות והנפשיות של לידה שקטה.

נבחן כעת את הסיבות הנפוצות ללידות שקטות

מות עובר בתוך רחם אימו יכול להיות אירוע טבעי צפוי, או אירוע טבעי בלתי צפוי או אירוע יזום.

אירוע יזום משמעו, הפסקת היריון יזומה שנעשתה לבקשת האישה ההרה ובאישורה של הוועדה להפסקת היריון. הסיבות להפסקת היריון יזומה בשלבים מתקדמים של ההיריון הן כמעט תמיד רפואיות: גילוי מומים, או בעיות גנטיות בעובר , או סיבוכים שמסכנים את חיי האישה ההרה.

לרוב, באירוע יזום לאחר השבוע ה־22 להיריון נעשית תחילה פעולה לא קלה מבחינה נפשית לאישה, החדרת חומר ללב העובר שמפסיק את פעילותו. לאחר מכן עוברת היולדת תהליך של זירוז לידה באמצעים תרופתיים או מכניים, ובסופו היא חווה למעשה תהליך מלא של "לידה שקטה".

"לידה שקטה" לאחר הפסקת היריון יזומה לא באה בהפתעה לבני הזוג שבחרו בהליך הזה מרצונם, ומגיעים אליו מוכנים במידה כזו או אחרת.

לעומת זאת, "לידה שקטה" בעקבות מוות פתאומי של העובר ברחם, תופסת את בני הזוג לא מוכנים. מות עובר תוך ־רחמי, בין אם הוא מתרחש מתוך בחירה של בני הזוג, ובין אם באופן פתאומי, מעורר סערת רגשות אצל בני הזוג, אצל בני משפחותיהם ואפילו בקרב הצוות הרפואי המטפל[1].

קיימים כמה סוגים של לידה שקטה, ובהם:

מוות תוך-רחמי: כלומר מוות של העובר בתוך הרחם. הסיבות האפשריות לכך הן: מצבה הבריאותי של האם לפני ההיריון כגון תת-משקל, משקל יתר ואנמיה קשה, קרע של הרחם (בשל ניתוח קיסרי בעבר), מצבה הבריאותי במהלך ההיריון, כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת כבד, תרומבופיליה (קרישיות יתר), עישון, שתיית אלכוהול וצריכת סמים.

הסיבות העובריות האפשריות הן: בעיות כרומוזומליות, מום עוברי, האטה בגדילה, זיהום וקשר הדוק בחבל הטבור. ישנן גם סיבות הקשורות לשליה, כגון אי ספיקת שליה, היפרדות שליה ושליית פתח.

ברוב המקרים האבחון נעשה בעקבות דיווח של האישה על שינוי במספר תנועות העובר או היעדרן והוא נקבע על ידי רופא וצוות חדר לידה, לאחר שבבדיקת הדמיה נמצא כי אין דופק.

לידה מוקדמת ספונטנית: צירים מוקדמים או פקיעת קרומים וירידת מים לפני שבוע 24 (שלב שבו איברי העובר עדיין אינם מפותחים דיים). שיעור היילודים השורדים בלידה לפני שבוע 24 הוא נמוך מאוד. הסיבות האפשריות ללידה מוקדמת ספונטנית הן למשל זיהום תוך-רחמי, הפרעה בצוואר הרחם, הפרעה בכלי הדם בשליה וברירית הרחם, מומים מבניים ברחם, תת ־ תזונה, צריכת אלכוהול/ סמים ועישון.

הפסקת הריון יזומה: לידה לאחר אישור של הוועדה להפסקת הריון מתבצעת מכיוון שהמשך ההיריון עלול לסכן את האישה (לגרום לה נזק גופני או נפשי) או את היילוד (למשל עקב מום קשה). בהריון מתקדם (לרוב משבוע 24 ואילך) לא ניתן לבצע הפסקת הריון באמצעות טיפול תרופתי, שאיבה או גרידה ויש לזרז את הלידה באופן יזום וללדת את העובר. אם הוא עדיין חי, לפני זירוז הלידה מפסיקים את פעימות לבו. לידה שקטה מסוג זה לא באה במפתיע לבני הזוג והם מגיעים אליה מוכנים יחסית לבני זוג שחוו מוות תוך-רחמי או מוות של העובר בשל לידה מוקדמת.

ישנן סיבות רבות שעלולות להביא למות העובר - בחלקן הן ידועות מראש, עוד לפני לידת העובר המת, אחרות מתגלות בעת בירור הסיבה למות העובר, אך בחלק מהמקרים גורם המוות נשאר בגדר עלום גם לאחר בירור מלא ומקיף. נחזור כאן ונפרט את הגורמים השונים:

· נסיבות שונות מסכנות את התינוק לפני הלידה, בינן לידה מוקדמת (שהגורם לה הוא בדרך כלל סיבוכים בהריון), הריון הנמשך יותר מ-42 שבועות, הריון עם יותר מעובר אחד ותאונה או פציעה במהלך ההיריון.

• המתה יזומה של העובר לפי דרישת האישה ההרה בעקבות גילוי מומים גנטיים או מבניים בעובר - מומים שלא אובחנו בבדיקות השונות במהלך השלבים המוקדמים של ההיריון.

• סיבוכי היריון הקשורים לבעיות בתפקוד השליה (אי ־ספיקת שליה). התוצאה עלולה להיות הפרעה בגדילת העובר ברחם ואף מותו ברחם. הפגיעה בשליה עלולה להיגרם מרעלת היריון והיא יכולה לבוא לידי ביטוי במומים מבניים בשליה או בהיפרדות מלאה של השליה מדופן הרחם.

• תאונות של חבל הטבור, כלומר מצבים היכולים להביא לפגיעה בהספקת הדם מהשליה לעובר עקב הפרעה בזרימת הדם בחבל הטבור. מדובר במצבים כמו קשר אמיתי בחבל הטבור או לחץ מתמשך על חבל הטבור.

• זיהומיים שונים ברחם שפוגעים בעובר.

סיום ההיריון לאחר מות עובר בתוך הרחם

הלידה נעשית בחדרי לידה נפרדים ולא באלו הרגילים. נעשה מאמץ להתאים את ההליך הרפואי למצבה, צרכיה ורצונה של היולדת, כולל מתן משככי כאבים ואפידורל להפחתת הסבל הפיזי למינימום.

"לידה שקטה" יכולה להתחיל באופן ספונטני, ללא כל התערבות, או שהיא יכולה להתחיל בעקבות התערבות יזומה ("השראה" בלשון הרופאים)[2]. אופן ההשראה של הלידה תלוי במכלול גורמים ובהם שבוע ההיריון, ההיסטוריה של היולדת, הערכת גודלו של העובר, התנאים של צוואר הרחם והעדפת היולדת.

קיימות כמה שיטות להשראת הלידה: שיטות מכניות כמו החדרת "בלון" (בלונית של קתטר שתן) לצוואר הרחם או החדרת למינריה (מקלונים המורכבים מאצה סופחת נוזלים. המקלונים מתרחבים ומכינים את צוואר הרחם ללידה).

קיימות שיטות תרופתיות כמו החדרה לנרתיק של ציטוטק או של פרופס (פרוסטגלנדינים הגורמים להבשלת צוואר הרחם ולפתיחתו ולצירים). בהמשך ניתן להוסיף פיטוצין להגברת הצירים (שם, שם).

יש להביא בחשבון שהתהליך יכול להיות ממושך יחסית - אפילו כמה ימים - והמטרה היא שיסתיים בלידה נרתיקית ולא בניתוח.

ניתן לקבל במהלך התהליך שיכוך כאבים כמו בכל לידה, כולל אפידורל. לעיתים, בייחוד לפני השבוע ה־24, ניתן לסיים את התהליך לאחר הכנת צוואר הרחם בחדר ניתוח בהרדמה מלאה כך שהאישה אינה חווה את התהליך הנפשי הקשה של הלידה עצמה.

הלידה עצמה היא רגילה למדי. לאחר הלידה - אם האישה מעוניינת בכך - היא יכולה לראות את הוולד, לחבק אותו ולהיפרד ממנו. אם מדובר בחוויה קשה מדי בשבילה, היא יכולה לבקש שיצלמו אותו בעבורה. את התמונות היא תוכל לשמור אצלה ולהתבונן בהן בשלב מאוחר יותר, כשתרגיש מוכנה לכך.

לאחר שהוולד יוצא לאוויר העולם עושים לו בדיקה חיצונית בסיסית וכן בודקים את חבל הטבור ואת השליה. ניתן גם לעשות בדיקות מעמיקות יותר כמו נתיחה שלאחר המוות או בדיקות גנטיות כדי לגלות גורמים אפשריים למות העובר ברחם.

לאחר הלידה

לעיתים, לאחר יציאת העובר, השליה אינה נפלטת או שיש רושם שהיא לא יצאה בשלמותה. במקרה כזה יש לנקות את הרחם מהשאריות. את זה עושים בדרך כלל בהרדמה (כללית או אפידורלית) בחדר ניתוח.

בדרך כלל נשארת האישה בהתאוששות בחדר הלידה במשך כשעתיים ולאחר מכן היא מועברת להמשך השגחה במחלקה. במרבית בתי החולים האשפוז לאחר "לידה שקטה" הוא במחלקת נשים ולא במחלקת יולדות.

ההתאוששות לאחר "לידה שקטה" היא כמו לאחר כל לידה, וגם תופעות הלוואי האפשריות דומות: דמם לדני שיכול להימשך בין 4 ל־6 שבועות לאחר הלידה, התכווצויות כואבות של הרחם (שניתן להקל עליהן באמצעות תרופות נוגדות כאב) וגודש בשדיים (שניתן להקל עליו באמצעות תרופה שמפסיקה את ייצור החלב).

לכל הקשיים הפיזיים האלה מתווספים כמובן הקשיים הנפשיים הנובעים מתחושות של אובדן ושל אבל, עבור שני בני הזוג. מומלץ מאוד לקבל תמיכה מאנשי מקצוע כמו עובדת סוציאלית או פסיכולוג כבר בשלב האשפוז בבית חולים, מיד לאחר הלידה וגם לאחר החזרה הביתה.

בדרך כלל איש צוות ישוחח עם בני הזוג לאחר הלידה ויציע להם לעשות לוולד ניתוח שלאחר המוות כדי לחפש גורם אפשרי למותו ברחם. כמו כן ניתן מידע על סידורי הקבורה האפשריים (קבורה באופן עצמאי או העברת הטיפול בוולד המת לידי בית החולים).

הדרכים להתנהלות עם העובר המת לאחר "לידה שקטה"

ההתמודדות עם הסוגייה היא פסיכולוגית ומאוד אינדיבידואלית.

יש אימהות שירצו לבלות אתו רגע בפרטיות ויש אפילו משפחות שיבקשו לרחוץ אותו, להלבישו ולצלם אותו.

בקצה השני, אימהות רבות יעדיפו להימנע לחלוטין ממראה התינוק המת, כדי לא לשאת את התמונה הבלתי נסבלת עד סוף חייהן.

חשוב לקחת בחשבון גם השלכות של תרבות, מנהגים ודת, שמשפיעים כאן לעיתים.

בסופו של יום, הפרידה מהווה החלטה מאוד אישית ופרטית.

דיכאון, אובדן ואבל לאחר לידה שקטה[3]

חוויית הלידה השקטה היא חוויה של אובדן משמעותי שדורשת החלמה נפשית וזמן להתאבל, שמשכו אינו ידוע מראש.

חשוב מאוד שהאם לא תאשים את עצמה או תרגיש שהיא ״חייבת להתגבר על זה״. אבל הוא דבר אישי שמשכו שונה מאדם לאדם, וכדאי מאוד שהיולדת תבטא את אבלה מול בן זוגה או קרובים אחרים.

יש גם נשים שירגישו פתיחות לשתף את סיפורן עם אחרים בעלי סיפור דומה בפורומים באינטרנט או במסגרת קבוצת תמיכה וללמוד מהם על דרכי התמודדות.

גם תיעוד הרגשות בכתב יכול לעזור, אך אם ההתמודדות קשה מאוד - מומלץ להיעזר בטיפול פסיכולוגי ממוקד להתמודדות עם אבל ואובדן. [4]

סימפטומים של דיכאון אחרי לידה, שדורשים פניה לרופא הם דיכאון על בסיס יומי, אובדן עניין בחיים, חוסר תיאבון, חוסר יכולת לישון וקשיים בזוגיות.

אם אישה קרובה לכם חוותה לידה שקטה, חשוב ביותר שלא למזער את האובדן או להזין את תחושות האשמה שלה בשום צורה.

כמו כן, מומלץ לא לדבר על רעיונות אופטימיים לגבי הריונות עתידיים עד שהיא תעשה זאת מיוזמתה.

מה שהיא זקוקה לו הם חמלה ותמיכה. הציעו לה ניחומים כנים כמו לכל אדם אחר שאיבד אדם יקר ואל תשנו נושא – תנו לה להתבטא גם אם היא חוזרת על עצמה.

חשוב לא לחפש מענה מידי לבכי - הוא טבעי ומבטא דרך נורמטיבית לעיבוד של האבל הטראומטי.

עודדו אותה לאכול טוב, לנוח הרבה ולא להחמיץ את התורים שלה לרופא.

הציעו לה עזרה במטלות הבית בשבועות הראשונים, ופשוט היו שם בשבילה.

המודעות הציבורית, גם המחקרית, הולכת וגוברת לגבי דיכאון אחרי לידה אצל גברים, קל וחומר בהתמודדות של אבות עם לידה שקטה.

ההיריון הבא

לאחר "לידה שקטה" מומלץ לפנות למרפאה ייעודית להריון בסיכון גבוה עוד לפני ההיריון הבא כדי להשלים את בירור הסיבות האפשריות שבגללן מת העובר ברחם אימו ולקבל המלצות לטיפולים אפשריים שימנעו את הישנות המקרה. במהלך ההיריון שלאחר מכן , מתקיים בדרך כלל מעקב אחר ההיריון במרפאה להיריון בסיכון גבוה.

לאחר לידה שקטה ניתן בהחלט לחוות הריון אחר, מוצלח, וללדת ילד בריא. למרות שמי שעברה לידה שקטה נמצאת בסיכון גבוה יותר לסיבוכים בהריון, רק 3% מהנשים תחוונה לידה שקטה נוספת.

הרופא יכול לומר מתי הגוף מוכן שוב להריון, אך רק היולדת יכולה לדעת מתי היא מוכנה לכך נפשית.

כמובן שניתן גם להחליט שהריון נוסף אינו רצוי. חשוב לדעת שגורמים רבים ללידה שקטה אינם ניתנים לשליטה, כך שלא ניתן למנוע כזו באופן מוחלט. אולם, ישנם כמה דברים שניתן לעשות כדי להפחית את הסיכוי ללידה שקטה שניה: להיבדק לפני כניסה נוספת להריון ואם ישנם גורמי סיכון, למשל סוכרת או לחץ דם גבוה – לעבוד עם הרופא על מנת לשלוט בהם במהלך ההיריון;

אם הסיבה ללידה השקטה הייתה גנטית, ניתן להיפגש עם יועץ גנטי לפני ההיריון הנוסף;

לא לעשן או לצרוך אלכוהול, מריחואנה או אף סם אחר במהלך ההיריון; לפנות מיד לסיוע רפואי במידה ומתחיל דימום או ישנם סימנים לבעיות אחרות. טיפול טרום-לידה הוא דבר חשוב ביותר. אם ההיריון בסיכון גבוה, יש לראות רופא בתדירות גבוהה יותר. אם התינוק מראה סימני מצוקה – נקיטה בפעולות חירום, כמו לידה מוקדמת, עשויה להציל את חייו. החלמה עשויה לקחת חודשים ויש לאפשר ליולדת להתאושש ולהחלים בקצב האישי שלה.

טיפול פסיכולוגי אחרי לידה שקטה[5]

הספרות המחקרית שבוחנת את יעילותן של התערבויות קליניות להתמודדות עם לידה שקטה, מלמדת כי שיטות טיפול פסיכולוגי עדכניות, עשויות לסייע בחזרה לחיים, תוך עיבוד מותאם של האבל והאובדן.

למשל, טיפול מבוסס-מיינדפולנס, שנמצא יעיל לטיפול בחרדות ולטיפול בדיכאון, מראה תוצאות יפות גם בהתמודדות נפשית עם מוות של העובר במהלך ההיריון.

מהן זכויות היולדת ב"לידה שקטה" בישראל[6]

לפי החוק במדינת ישראל אישה שילדה ב"לידה שקטה" לאחר השבוע ה־22 להריון זכאית לחופשת לידה מלאה ולמלוא הזכויות כמו יולדת רגילה.

ב"זכותון", ליולדת שעברה לידה שקטה ולבן/בת זוגה, היולדת ומשפחתה ימצאו מרכז מידע על זכויות של נשים שעברו לידה שקטה ושל בני/בנות זוגן. מרכז מידע זה מתמקד בנשים שעברו לידה שקטה לאחר 22 שבועות היריון. הן זכאיות למרבית הזכויות המגיעות ליולדת של תינוק חי. לידה שקטה יכולה להתרחש כאשר העובר מת עוד ברחם או כתוצאה מהליך של הפסקת היריון.

במקרה בו העובר מת ברחם, האישה זכאית להוצאת העובר מהרחם בהקדם האפשרי, ולכל היותר בתוך 3 ימים מהמועד בו אובחן אבדן ההיריון.

אישה שעברה לידה שקטה לאחר 22 שבועות של היריון עשויה להיות זכאית לזכויות כאילו ילדה תינוק חי.

אישה שעברה הפלה או ילדה עובר מת לפני שחלפו 22 שבועות של היריון, אינה זכאית לזכויות המפורטות כאן, אך עשויה להיות זכאית לזכויות אחרות, כגון: היעדרות מעבודתה, הגנה מפיטורים ומפני פגיעה בהכנסתה או בהיקף משרתה ומעורבות בהליך הקבורה של העובר.

מעורבות היולדת ובן/בת זוגה בהליך הקבורה

הורים לאחר לידה שקטה יכולים לבחור בין מספר אפשרויות בכל הנוגע לרמת המעורבות שלהם בהליך הפרידה בבית החולים או בלוויה ובקבורה.

לרשותם עומדות האפשרויות הבאות:

ü בית החולים יטפל בנושא הקבורה, ללא מעורבות המשפחה.

ü המשפחה תיקח חלק פעיל בשלב הפרידה בבית החולים בלבד, ובית החולים יתאם את הקבורה מול חברות הקבורה, ללא מעורבות המשפחה.

ü המשפחה תיקח חלק פעיל בכל הליך הקבורה, שיכולה להיות קבורה אזרחית או קבורה דתית, בהתאם לרצונם של ההורים.

זכאות זו קיימת גם בלידות שקטות שהתרחשו לפני שהושלמו 22 שבועות היריון.

זכויות היולדת

תשלום עבור אשפוז היולדת בבית החולים.

ככלל, לאחר לידה בבית חולים, המוסד לביטוח לאומי מעביר לבית החולים תשלום עבור הוצאות האשפוז של היולדת. תשלום זה מכונה "מענק אשפוז".

במקרים שבהם הלידה אירעה בחו"ל, או בבית חולים בישראל שאין לו הסכם עם המוסד לביטוח לאומי, זכאית היולדת להגיש תביעה לתשלום מענק אשפוז. התביעה מוגשת למוסד לביטוח לאומי.

הסכום שישולם במקרים אלה יהיה בשיעור הוצאות האשפוז שהיו ליולדת, ולא יותר מהתקרה שנקבעה לשם כך.

מענק לידה הוא תשלום המוענק ליולדת על-ידי המוסד לביטוח לאומי, וניתן לכלל הנשים, גם אם אינן עובדות.

יולדת בלידה שקטה (אחרי 22 שבועות של היריון) זכאית לקבל מענק לידה מהמוסד לביטוח לאומי כמו כל יולדת, בתנאי שעמדה בתנאי הזכאות.

חופשת לידה ליולדת

במקרה של לידה שקטה (לאחר 22 שבועות של היריון), זכאית היולדת לחופשת לידה כמו בלידה רגילה.

אם הועסקה העובדת לפחות שנה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה, היא זכאית לחופשת לידה (תקופת לידה והורות) של 26 שבועות (שרק חלק ממנה הוא בתשלום דמי לידה).

אם הועסקה העובדת פחות מ-12 חודשים אצל אותו מעסיק, היא זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות (שחלקה או כולה בתשלום, בהתאם לתנאי הזכאות של דמי לידה).

הזכאות לתשלום דמי לידה במהלך חופשת הלידה נקבעת בהתאם לתקופה שהעובדת שילמה דמי ביטוח לאומי.

מעסיק אינו רשאי למנוע מעובדת לצאת לחופשת לידה או לפטר עובדת במהלך החופשה. המעסיק אינו רשאי לפטר את העובדת במשך 60 יום לאחר החופשה אלא אם קיבל היתר ממשרד העבודה.

קיצור חופשת הלידה

במקרה של לידה שקטה רשאית היולדת לקצר את חופשת הלידה באישור בכתב מרופא, בתנאי שהחופשה תכלול לפחות 3 שבועות אחרי הלידה.

דמי לידה במהלך חופשת הלידה[7]

במהלך חופשת הלידה העובדת לא זכאית לתשלום שכר, אולם בחלק מהתקופה היא זכאית לתשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתקופה ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי:

מי ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה, זכאית לדמי לידה במשך 15 שבועות מתוך חופשת הלידה (בלידות שאירעו לפני ה-01.01.2017, הזכאות לדמי לידה הייתה במשך 14 שבועות).

מי ששילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליציאתה לחופשת לידה זכאית לדמי לידה במשך 8 שבועות מתוך חופשת הלידה (בלידות שאירעו לפני 01.01.2017, הזכאות לדמי לידה הייתה במשך 7 שבועות).

העובדת אינה זכאית לכל תשלום או דמי לידה עבור השבועות הנותרים של חופשת הלידה, אולם היא ממשיכה לצבור זכויות סוציאליות שמקורן בוותק במקום העבודה במהלך השבועות הללו[8].

זכויות נוספות לשני בני הזוג

עובד/ת הנמצא/ת בחופשת לידה (גם כשמדובר בלידה שקטה), ואשר נקבע לו/ה דיון בבית משפט, רשאי/ת להגיש בקשה לשינוי מועד הדיון.

זכויות שלא ניתנות במקרה של לידה שקטה

במקרה של לידה שקטה, לא יהיו היולדת או בן/בת זוגה זכאים להטבות הניתנות עבור הילדים עצמם (כגון קצבת לידה או קצבת ילדים).

כמו כן, בשונה מעובדת שילדה תינוק חי ורשאית להתפטר מעבודתה במהלך 9 החודשים שלאחר הלידה ולהיות זכאית לפיצויי פיטורים, עובדת שעברה "לידה שקטה" אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

תודה לכולכם על שקראתם את הפוסט, מקווה שהדברים שהועלו כאן סייעו לאלה שעברו "לידה שקטה" ולקרוביהם והניגשו להם את התחום. הפוסט הבא יעסוק בסיפוריהן של נשים שחוו את החוויה הכאובה והמטלטלת של לידה שקטה ורצו לשתף נשים אחרות בסיפוריהן על מנת לחלוק עימן מנסיונן, חוויותיהן, מנעד הרגשות והמשברים שעברו להציע תובנות כיצד ניתן להתמודד עם הסוגייה הכאובה הזו ולבסוף להצליח לצמוח מהמשבר. בנוסף, מאחר ומשפחתי התמודדה עם תוצאותיה הכאובות של לידה שקטה, בהשראת מקרה זה כתבתי ספר שממנו אני מביאה בחלק ב' של פוסט זה שני פרקים.

ניתן לשמוע על "לידה שקטה" גם בפודקאסט שלי כאן